דרך ארץ (יזראל וואי) שירותי תיירות חינוכית בע"מ נ' טמיר

החלטה

המבקשת עותרת לצו מניעה שיאסור על המשיב "ביצוע כל פעולה אשר יש בה כדי להתחרות בעסקי המבקשת בכל דרך שהיא ובכלל זאת להימנע מלעשות שימוש בשמות תחום של השותפות ובתכנים המצויים בשרתי הפרויקט, וכן להימנע מעשיית שימוש בעמוד פייסבוק "Big idea".

1. הרקע לבקשה- ביום 20.1.11 נחתם בין המשיב לבין חברת אורנים יוזמות חינוכיות בע"מ" (להלן- אורנים) הסכם להפעלת פרויקט משותף (להלן – השותפות או הפרויקט) שמטרתו לנהל מחנות קיץ טכנולוגיים תחת השם eCamp (להלן – ההסכם). ההסכם הסדיר למעשה פעילות שכבר התקיימה הלכה למעשה בין השותפים כמה שנים קודם לכן והקנה חמשיב 37.5% בפרוייקט המשותף. אורנים נשלטה בעת חתימת ההסכם ע"י שלמה ליפשיץ, אשר זמן מה לאחר מכן מכר את השליטה בחברה לידי המבקשת - חברת בת של אגד, אשר שינתה את שמה לשם הנוכחי.

יחסי השותפות עם הבעלים החדשים לא עלו יפה, וביום 30.9.13 הודיע המשיב למבקשת כי ברצונו לפרק את השותפות. הצעות למינוי בורר כמו גם הצעת רכישה במנגנון BMBY לא הבשילו לכלל הסכמה.

ביום 10.10.13 הודיע המשיב למבקשת על פירוק השותפות. כן הודיע כי ימסור הודעה לעובדי השותפות על סיום העסקתם בשותפות, וכי בכוונתו לעשות שימוש בשם eCamp לכל מטרה שיבחר.

לאור תניית בוררות שבהסכם, פנתה המבקשת ללשכת עוה"ד בבקשה למינוי בורר, ובמקביל הגישה את הבקשה נושא ההחלטה.

2. טענות המבקשת- המבקשת כופרת בסמכותו של המשיב לפרק את השותפות ונסמכת על סעיף 11.4 להסכם הקובע, לשיטתה, כי הסמכות להחליט להפסיק את הפרויקט מכל סיבה, מוקנית לה בלבד, כל עוד קיים חוב לזכותה, וחוב כזה קיים שכן היא מימנה את כל הפעילות הפרוייקט במשך שנים, אף נשאה בנטל תשלום הפיצוי לניר קוריס, גם באשר לחלקו של המשיב - הנחשבים כהלוואה שטרם הושבה לה.

המבקשת מפנה לסעיף 13.2 להסכם הקובע איסור תחרות בין הצדדים בזמן פעילות השותפות, ובמשך 24 חודשים לאחר מכירת זכויותיהם בשותפות זה לזה.

המבקשת טוענת כי נודע לה כי המשיב שלח הודעה על סיום הפרויקט לעובדי השותפות – באופן חד צדדי; כן נודע לה שהמשיב קיבל את סיסמאות הגישה לשרתי השותפות והשתמש בהן כדי למנוע גישה של המבקשת לשרתים אותם העביר לשימושו הבלעדי. כן טוענת המבקשת כי המשיב העביר שמות של אתרים שבבעלות השותפות מחשבון מנהל אתרים (GODADDY) לחשבון מנהל אתרים אחר, שלמבקשת אין גישה אליו, וכי בעמוד הפייסבוק של המשיב (Big idea) הוא מפרסם מחנות קיץ טכנולוגיים המתחרים באופן ישיר בפרויקט.

נטען כי פעילות המשיב נוגדת את הוראות ההסכם, וכי עד בירור טענות המבקשת נגדו בהליך בוררות, יש לאסור עליו לבצע פעולות שיש בהן כדי לגרום לנזק למבקשת.

3. טענות המשיב- המשיב טוען כי הוא זה שהגה את הרעיון להקים מחנות קיץ טכנולוגיים, אותו יישם בשותפות עם חברת אורנים שהייתה בבעלותו של שלמה ליפשיץ מזה כשלוש שנים. במהלך 2011 החליט ליפשיץ למכור את אורנים למבקשת, שהינה חברת בת של אגד תיור ונופש, ללא ידיעתו וללא הסכמתו , וזו לא שיתפה פעולה עמו, פעלה באופן חד צדדי ושללה ממנו סמכויות רבות; והפכה אותו למעין עובד שלה. באוגוסט 2013 הודיעה לו המבקשת על העברת מקום פעילות eCamp לראש העין בלי ליידע אותו קודם לכן ומבלי לקבל את הסכמתו. לאור משבר האמון נאלץ להודיע על רצונו להיפרד.

המשיב טוען כי בהסכם ניתנה אמנם למבקשת הזכות הבלעדית להפסיק את הפרויקט, אולם לא ניתנה לה האפשרות הבלעדית לפרק את השותפות, ואף לו מוקנית הזכות להודיע על רצונו לפרק את השותפות. עוד טוען המשיב כי ההסכם אינו חל במערכת היחסים שבינו לבין המבקשת, וכי המבקשת הסתירה מבית המשפט כי ההסכם לא נכרת עמה כי אם עם אורנים, שכן המשיב לא היה מסכים לתת למבקשת סמכויות כה רחבות כאשר לא הכיר אותה כלל.

המשיב טוען כי מאזן הנוחות לא נוטה לטובת המבקשת. המשך הפעילות מצדו אינו פוגע במבקשת הממשיכה לנהל את הפרוייקט בכל הנוגע למחנות קיץ טכנולוגיים לשנת 2014, אף פרסמה כבר מחירונים לקייטנת הקיץ של 2014.

4. הוברר כי המשיב, צעיר מוכשר כבן 30, הוא שהגה את רעיון המחנות הטכנולוגיים בישראל, והוא היזם והמוח שאחרי הרעיון והמותג eCamp. כן הוברר כי המשיב קיים במשך כשלוש שנים, בשותפות עם הבעלים הקודם של אורנים, את הפרוייקט המשותף. הבקיעים בפעילות המשותפת החלו עם מכירתה של חברת אורנים לידי המבקשת- חברת בת של אגד, "ענקית" לעומת המשיב הצעיר הפועל ביחידות.

5. יש להיזהר אמנם מהכרעות לגופו של עניין בבקשה לסעדים זמניים , אך ספק אם פרשנותה של המבקשת לסעיף 11.4 להסכם הקובע כי "החלטה להפסיק את הפרויקט מכל סיבה שהיא תהיה בסמכות אורנים בלבד וזאת כל עוד קיים חוב של הפעילות לאורנים..." הגורסת כי הוא אוסר על המשיב לדרוש אי פעם את פירוק השותפות- היא הפרשנות הנכונה. הרציונל העומד מאחורי סעיף זה הוא לאפשר לאורנים או לחליפתה לגבות את השקעתה באמצעות המשכת הפרוייקט ומניעת קטיעתו החד צדדית ע"י המשיב. יש להבדיל בין הפסקת הפרוייקט לבין פירוק השותפות תוך מתן אפשרות להמשיך את הפרוייקט ע"י מי מהצדדים או ע"י צד ג'. [ראו למשל את סעיף 13 להסכם, מבדיל במפורש בין הפסקת הפעילות לבין פירוק השותפות]. קשה להלום פרשנות לפיה המשיב יהא כבול למבקשת לנצח גם את זו תצר את צעדיו ותתעלם ממעמדו כשותף לכל דבר.

6. אף קשה לקבל את גישת האדנות של המבקשת לפיה, אף שמדובר בפרוייקט השייך לשני שותפים, היא רואה עצמה כבעלת הבית היחידה של הפרוייקט, בעוד שהמשיב, היזם והוגה הרעיון, שהינו אף שותף בפרוייקט בשיעור של 37.5%- הינו הגורם המעוול שיש ליתן נגדו צוי מניעה. יוער כי בא כוח המבקשת אישר במהלך הדיון כי הטענה לדילול חלקו של המשיב בפרוייקט לא מעוגנת בהחלטה כלשהי. מדובר ככל הנראה בסכסוך כספי הטעון בירור, אך עדיין אין הצדקה ליטול מהמשיב את מטה לחמו ולאסור עליו את הפעילות שהינה בתחום מומחיותו, עת המבקשת ממשיכה לאחוז בלעדית בפרוייקט שנהגה ע"י המשיב, וממשיכה להפעילו כמו היתה הבעלים היחידה שלו. נכונים הדברים ביתר שאת עת טרם מונה בורר, וטרם הוגשו כתבי טענות, כך שלא ברור מה בדיוק תובעת המבקשת מהמשיב, והקשר שבין התביעה העתידית לסעדים הזמניים המבוקשים.

8. משהוברר במהלך הדיון כי המשיב הקים חברה חדשה ששמה "רעיונות גדולים בחינוך בע"מ" , ובהגינותו מסכים לכך כי הגם שהגה את השם eCamp אין לו התנגדות שהמבקשת תעשה בו שימוש בלעדי, ניתן להיעתר למקצת הסעדים המבוקשים, בשים לב בין היתר גם להצהרותיה של באת כוח המשיב במהלך הדיון.

ניתנים איפוא סעדים זמניים כדלקמן:

נאסר על המשיב לעשות שימוש כלשהו בשרתי הפרוייקט ובתכנים שבו.

נאסר על המשיב לעשות שימוש ברשימת הלקוחות והספקים של הפרוייקט.